ספר היובלים כ

פרק כ

א וביובל השנים וארבעים בשנה הראשונה לשבוע השביעי, קרא אברהם אל ישמעאל ושנים עשר בניו ואל יצחק ושני בניו, ואל ששת בני קטורה ובניהם:

ב ויצו אותם לשמור את דרך ה' לעשות צדקה ולאהוב איש את אחיו, ולעשות כן בכל מלחמתם אשר יצאו על כל המתקומם לנגדם ולעשות משפט וצדקה בארץ:

ג [ולמול] את בשר בניהם על פי הברית אשר כרת אתם ולא יסורו ימין ושמאל מכל הדרך אשר צוה ה' אותנו, ולהשמר מכל טמא ולהרחיק כל טומאה וזנונים:

ד וכי תחל אשה או נערה לזנות בקרבכם באש תשרפו אתהן, ולא תתורו לזנות אחרי עיניהן ואחרי לבבן:

ה ולא יקחו להם נשים מבנות הכנעני, כי זרע כנען יכרת מן הארץ:

ו ויזכירם את משפט הרפאים ואת משפט סדום, אשר נשפטו בעוון חטאתם וזנוניהם וטומאתם ומשחתם איש באחיו:

ז בגלל זנותם אבדו, ואתם השמרו מכל זנות וטומאה ומכל כתם החטא לכל טומאתו לבל תתנו את שמנו לקללה וכל חייכם ל[חרפה]:

ח ולבל [יפלו] כל בניכם לפי חרב, ולבל תהיו ארורים כסדום ושאריתכם כבני עמורה:

ט העידותי בכם בני, אהבו את אלוהי השמים ושמעו לכל מצוותיו, ולא תלכו אחרי אליליהם ותועבותיהם:

י ולא תעשו לכם אלוהי מסכה ופסילים כי תוהו המה ואין רוח בקרבם, כי מעשה ידי אדם הם וכל הבוטחים בהם [יבושו] כל אשר בטחו בהם

יא לא תעבדום ולא תשתחוו להם, כי את אל עליון אותו תעבודו ואליו תשתחוו לעולם ועד והוחילו לישועות פניך אלוהים כל הימים:

יב ועשו משפט וצדקה ומישרים לפניו למען יחשוק בכם ויתן לכם רחמיו, ויוריד לכם מטר בערב ובבוקר ויברך את כל מלאכתכם וכל אשר תעבדו על האדמה:

יג וברך את דגנכם ומימיך, זרע בטנך וזרע ארצך שגר אלפיך ועשתרות צאנך:

יד והיית לברכה בקרב הארץ, וכל עמי הארץ יחפצו בכם ויברכו את בניכם בשמי והיו ברוכים כמוני:

טו ויתן לישמעאל ולבניו ולבני קטורה מתנה, וישלחם מעל יצחק בנו:

טז וישמעאל עם בניו ובני קטורה עם בניהם נסעו יחדו, וישבו מפארן עד לבא בבלה בכל הככר אשר מקדם נוכח המדבר:

יז ויתחברו איש אל אחיו, ויקראו בשם ערבים וישמעאלים: